חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

גלמר עיצוב בעץ בע"מ נ' חן ואח'

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ראשון לציון
5064-10-10
3.2.2011
בפני :
הלית סילש

- נגד -
:
גלמר עיצוב בעץ בע"מ
:
1. צרלי חן
2. ניבין חן

החלטה

החלטה

בפני בקשה לסילוק התביעה על הסף.

מהותית נשענת הבקשה על שני טעמים מרכזיים:

האחד הינו דחיית התביעה על הסף כנגד הנתבעת 2 בהעדר עילת תביעה;

האחר, הינו סילוק התביעה מן הטעם של העדר סמכות עניינית עקב עתירת התובעת לפיצוי בשיעור של 100,000 ₪ בהתאם להוראות חוק העוולות המסחריות התנש"ט 1999.

בכל הנוגע לנתבעת 2 שהרי עצם "ההנאה" ממעשה זה או אחר שנעשה, ככל שנעשה, על ידי הנתבע 1, אין בה כשלעצמה ובהכרח כדי להקים עילת תביעה עצמאית כנגדה.

עם זאת, בניגוד לדברי ב"כ המבקשים לא נשענת התביעה ביחס לנתבעת 2 על היותה של הנתבעת 2 אשתו של הנתבע 1 בלבד, אלא שנטענת טענה כי מדובר במי שהיתה שותפה למעשים המיוחסים לנתבע 1.

שאלת השותפות והיקפה היא שאלה עובדתית שהמקום להכריע בה אינו במסגרת בקשה מקדמית לסילוק על הסף, אלא במסגרת שמיעת הראיות.

הגם שהדרך להוכחת טענותיה של התובעת כלפי הנתבעת 2 מחייבת מתן מענה לסוגיות נוספות מעבר לאלו הנוגעות לנתבע 1, שהרי בהתאם להלכתו של בית המשפט העליון אין הדבר מצדיק סילוקה של התביעה על הסף.

אציין כי על פי הלכת בית המשפט העליון גם במקום שבו קיים סיכוי, אפילו קטן, כי התובעת תהא זכאית לסעד המבוקש ככל שתוכיח תביעתה שהרי אין מקום להורות על סילוקה של התביעה על הסף. (בעניין זה ראה לדוגמא ע"א 788/76 ויטוריו חסון נ' פרברים בע"מ ואח' פ"ד לא(2) 667 וכן ע"א 3755/03 שמעון בן חמו נ' טנא נגה(שיווק) 1981 בע"מ ואח' (טרם פורסם)

באשר לסמכות העניינית טען ב"כ המבקשים (הנתבעים) כי נוכח העובדה כי התובעת מבקשת להיפרע מכוח הוראות חוק העוולות המסחריות התשנ"ט 1999 (להלן: "חוק עוולות מסחריות"), יש להורות על סילוקה של התביעה על הסף בהעדר סמכות עניינית.

עיון בכתב התביעה מלמד עם זאת כי עיקרה של התביעה המונחת בפני נוגעת לעילות של גזל, הפרת חובה חקוקה ועשיית עושר.

הללו מצויות בתחום סמכותו של בית משפט זה (עד לגבול סמכותו של בית משפט השלום), וזאת אף מבלי להתייחס לשאלת הסמכות העניינית בכל הנוגע לחוק העוולות המסחריות.

לא נעלמה מעיני העובדה כי שיעור הפיצוי שנתבע ביחס להפרת סעיף 13 לחוק העוולות המסחריות עומד על 100,000 ₪, בעוד יתרת סכום התביעה בשיעור של 2,100,000 ₪ מקורו בעילות אחרות.

עם זאת סעיף 22 לחוק עוולות מסחריות קובע:

"22. לבית דין אזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון-

(1) בתובענה בין עובד לבין מעביד או חליפו שעילתה בהפרת הוראה מהוראות פרק ב', והנובעת מיחסי עובד ומעביד;

(2)… "

סעיף 46 לכתב תביעתה של התובעת מפרט כי לשיטתה הפר הנתבע את הוראות חוק עוולות מסחריות על דרך של גזל ושימוש בסודות מסחריים, דהיינו תוך הפרת פרק ב' לאותו חוק.

מתוך שכך, השאלה הנשאלת הינה האם נוכח הוראות חוק עוולות מסחריות יש להורות על העברתה של התביעה בכללותה לבית הדין לעבודה, להותירה בפני או לפצל את הדיון בה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>